בכל אחד מאיתנו טמון מאין כוח פלא שכזה, כוח שממתין להתפרץ החוצה מנבכי גרוננו ,
אני קורא לזה כוחו של מנהיג.
מי מאיתנו מידי פעם לא אוהב לקחת פיקוד? או לקחת את העניינים לידיים כפי שאומרים.
אם אינך מוצא עצמך מתחבר לכתבה זו בראשיתה, סביר להניח שאתה מהקטגוריה של ה”שכירים” ולא “עצמאי” . כלומר, אין בזה דבר רע חלילה ואני אסביר עצמי במהלך הכתיבה.
נגדיר כך :
- שכיר – בא לעשות את עבודתו נאמנה משעות הבוקר המוקדמות עד שעות הערב ובשעה שהשמש שוקעת “מניח את העט” לובש את הג’ קט וחוזר הביתה לעיסוקיו ללא טרדות וללא חשש “מה יהיה מחר” וכדומה , משום שאין זה עינינו.
- עצמאי – בד”כ עובד כשכיר בתחילת דרכו ולאחר זמן מה מבין , שאין סוג זה של עבודה מתאים לו כמו לקבל הוראות מלמעלה כל הזמן ולרוץ במרוץ העכברים לקבלת העלה בשכר, מגדיל ראש, יצירתי, חושב איך להתפתח עוד יותר , כיצד להביא לחברה עוד כסף , יוזם ובקיצור אומר לעצמו “אני המנכ”ל” .
כעת נפשט עוד יותר, השכיר יבוא ליום עבודתו וייצא בשעה שנקבעה לו מראש ואין דאגתו מרחפת מעל ראשו, אך דבר זה לא יבוא לידי ביטוי רק בעבודה, אלא גם בחיים האישים, בזוגיות שלו לדוג’ לא יגדיל ראש ולא יהיה יציב ו/או יהיה יציב מאידך, אך להשערתי לא יהיה בעל עמוד שדרה חזק וכל הזמן “ימתין להוראות” כדבר הנעשה בעבודה.
והעצמאי, אחחח העצמאי ! אני רווה נחת כאשר מדברים איתי על אנשים כאלו, תמיד בהיותי צעיר אנשים כאלו הוו לי כמקור השראה כי להם היה האומץ ליזום ! להעיז ! מה שאין לצד השני. אנשים כאלו לעניות דעתי יהיו המובילים בקשרים, המובילים בחיים, האמיצים, ההולכים על חבל דק וארוך למדי אך יציב, אנשים כאלו ירוויחו, אנשים כאלו ייהנו מהחיים.
כעת נשאל איך אזהה את היותי עצמאי? התשובה הינה מאוד פשוטה.
הרשו לי לספר לכם ניסוי קטן שאחי הקטן עשה, קצר אך מאוד אבל מאוד מעניין.
אחי לימים אלו (יוני 2013) בן 20 ולומד בישיבה דתית במקום פלוני בארץ , ורצה לדעת מי מהישיבה שלו “עצמאי” ומי הוא השכיר” .
מה שהוא עשה , הוא לקח כיסא והציב אותו בין שתי הקומות באמצע במדרגות, כלומר הכיסא נקרה בכל מי שעובר בדרך והוא מפריע למעשה.
כעת – מי שיזיז את הכיסא הוא אוטומטית יועבר להגדרה של העצמאי משום שהוא הגדיל ראש ביישוב הדעת ולא דילג מצדו של הכיסא כמו (ניחשתם נכון) השכיר. לאחר שהכיסא המדובר הונח שם יותר מיממה נחשו מספר האחוזים אשר הרימו/הזיזו את הכיסא?
התשובה – אף אחד לא נגע בו.
מסקנה : מקום מגוריו של אחי מראה על רוב של רוב שכירים וכנראה עם עצמאי אחד עם ראש פתוח.
כעת נסו להבין כיצד ניסוי זה מתקשר אליכם? דמיינו, האם אתם הייתם מזיזים את הכיסא? או שמא מדלגים מעליו? כאשר אתם הולכים בסופר ורואים מוצר על הרצפה אתם מדלגים מעליו או מרימים? אל תקטינו ראש, הרחיבו דעתכם זה יעזור לכם בחיים- בהכול .
סיפור קטן על אדם לתפארת שממנו אנו (אני וחבריי) למדים בכל יום ביומו מחדש.
אותו אדם פלוני כינס את כל תלמידיו ביום בהיר ורצה להעביר להם מסר שהוא כמה חשוב הסדר במקום שבו הם לומדים וכמה חשוב להשקיע ולא לזלזל , אותו אדם עשה שיעור על כך מבלי להזכיר ולו פעם אחת את הבלגן שהם יצרו במו ידיהם , רק רמז כבדרך משל .
“איזה כיף להיכנס לבית נקי” , “כמה כיף שאתה יודע להעריך מה שיש לך” ועוד משפטים מחזקים רבים שנכנסים אם תרצו או לאו לתת המודע.
בסוף השיעור אותו אדם חייך , אמר תודה על ההקשבה והלך.
נחשו מה קרה בסוף השיעור? כל הנוכחים תפסו יוזמה והרימו את כל הספרים המפוזרים באותו החדר, ניקו את החדר והבריקו מבלי שאותו אחד לא אמר מילה על כך שיש שם בלגן.
כל זאת רק בגלל שהוא ידע להעביר את המסר בצורה נכונה.
לא תרצו להיות כך? חכמים? להעביר את המסר בצורה יפה וחכמה.
בואו וראו מה כוחו של מנהיג, אל תראו לאחרים, הראו זאת לעצמכם והאחרים יבחינו בכך כבדרכו
של עולם.
לקריאה אודות קאוצ’ר עסקי.